Vayedaber

רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר אַף חִילּוּק קְּלָיוֹת רְאָייָה. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין הִיא. זֹאת אוֹמֶרֶת. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין אֵין לָהּ חִילּוּק קְלָיוֹת. תַּנֵּי. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. אַף מִי שֶׁהוֹלִיכוּ לְפָנֶיהָ חָבִית שֶׁלַּבְּסוֹרוֹת. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין הִיא. זֹאת אוֹמֶרֶת. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין אֵין לָהּ חָבִית שֶׁלַּבְּשׂוֹרוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חבית של בסורות. שעושין לה סימן לבשר שבתולה היתה כהאי דאמר בבבלי חבית של יין תרומה מעבירין לפניה לומר זו ראשית כתרומה ראשית:

יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בְּגִין אֵילּוּ שֶׁיָּֽצְאוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְרֹאשָׁהּ פָרוּעַ וְעֵידֶיהָ מֵעִידִין אוֹתָהּ שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין הִיא. זֹאת אוֹמֶרֶת. בְּתוּלָה מִן הַנִּישּׂוּאִין אֵינָהּ יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. וְחָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא מוּכַּת עֵץ הִיא. אֶלָּא כְרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מוּכַּת עֵץ כְּתוּבָּתָהּ מָאתַיִם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא חָשׁוּ לְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יוצאה וראשה פרוע ר''ח בשם רבי יוחנן בגין אלו שיצאו ביום הכיפורים. כלומר דרבי יוחנן מפרש טעם המנהג שהיו נוהגין להוציא הבתולות פרועות ראש והוא זכר לאבילות ע''ש שבטלה מהן השמחה שהיו נוהגות לצאת ביוה''כ ולשמוח במחולות הכרמים כדאמרינן בסוף תענית ובשביל זה התקינו שיהו הבתולות יוצאות בשעת שמחת חופתן פרועות ראש כאבלות וכמו שהיו נוהגין לתת אפר בראש החתן במקום הנחת תפילין זכר לאבילות ירושלים:

ופריך וראשה פרועה ועדיה כו'. דקאמרת בשביל שעדים מעידין שיצאה פרועת ראש בחזקת בתולה היא וכתובתה מאתים אמאי וחש לומר שמא בתולה מן הנישואין היתה ועשו לה כל הסימנין הללו ואין לה אלא מנה:

זאת אומרת בתולה מן הנשואין. אסורה לצאת ראשה פרוע שכבר נקרא עליה שם נשואה:

וחש לומר. אכתי ניחוש שמא מוכת עץ היתה ואין לה אלא מנה:

אלא כר''מ. כלומר אם נימא דמתני' לא אתיא אלא כר''מ דאמר מוכ''ע נמי כתובתה מאתים ודלא כרבנן:

לא חשו על דבר שאינו מצוי. דמוכ''ע לא שכיחא ולא תלינן בהא ומתני' ככ''ע אתייא:

בְּהִינוּמָא. תַּמָּן. נַמְנוּמָא. רַבָּנִין דְּהָכָא אָֽמְרִין. פֹּירֵיוֹמָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בהינומה תמן. רבנן דבבל מפרשי נימנומה והוא צעיף שעל ראשה משורבב על עיניה כמו שאנו עושין ומתוך שאין עיניה מגולין פעמים שהיא מתנמנמה בתוכה ולכך נקרא הינומא ע''ש תנומה:

פיריומא. כמו אפריונא והוא חופה של הדס שעושין וכן פליגי בה כהאי בבבלי:

טְעָנוֹ מְנָה וְכָפַר בּוֹ וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁחַייָב לוֹ חֲמִשִּׁים. רִבִּי חִייָה רֹבָא אוֹמֵר. נִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. אֵינוֹ נִשְׁבַּע עַל הַשְּׁאָר. מִשְּׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית לָמַד רִבִּי חִייָה רֹבָא. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית. זֶה אוֹמֵר. אֲנִי מְצָאתִיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי מְצָאתִיהָ. זֶה שֶׁתּוֹפֵס בְּחֶצְייָהּ כְּמֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. וְזֶה שֶׁהוּא תוֹפֵס בְּחֶצְייָהּ כְּמֵבִיא עֵדִים שֶׁחֶצְיָהּ שֶׁלּוֹ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. כּוּלָּהּ שֶׁלִּי. נִשְׁבַּע שֶׁאֵין כּוּלָּהּ שֶׁלּוֹ. וְלֹא שְׁמִיעַ דָּמַר רִבִּי אִילָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תְּקָנַת שְׁבוּעָה הִיא. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת חֲבֵירוֹ בַשּׁוּק וְאוֹמֵר לוֹ. טַלִּית שֶׁעָלֶיךָ שֶׁלִּי הוּא. בּוֹא וְחַלֵּק עִמִּי טַלִּיתָךְ. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַב. מוֹדֶה חֲבִיבִי בִשְׁטָר. הֵיךְ עֲבִידָא. טְעָנוֹ מְנָה וְכָפַר בּוֹ וְהוֹצִיא שְׁטָר שֶׁהוּא חַייָב לוֹ חֲמִשִּׁין. אֵין לוֹ 9b אֶלָּא חֲמִשִּׁין. וְאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. כֶּסֶף סִילְעִין דִּי אִינּוּן וְנִמְחֲקוּ אֵין פּוֹחֵת מִשְּׁנַיִם. מִכָּן וָאֵילָךְ הַמַּלְוֶה אוֹמֵר. חָמֵשׁ. וְהַלֹּוֶה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר. הוֹאִיל וְהוֹדֶה מִן הַטַּעֲנָה יִשְׁבַּע. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵין הוֹדָאָה מִן הַטַּעֲנָה. מִפְּנֵי שֶׁאֵין הוֹדָאָה מִן הַטַּעֲנָה. וְהָא אִם הוֹדָייָה מִן הַטַּעֲנָה חַייָב. וָכָא לֹא כְמִי שֶׁהוֹדָייָה מִן הַטַּעֲנָה הִיא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא חַייָב לָהּ מְנָה. וְהִיא כְתוֹבַעַת בְּיָדוֹ מְנָה אֶחָד וְהוּא אֵינוֹ מוֹדֶה לָהּ. הַמּוֹצִיא מַחְבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָייָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובעי הש''ס עלה מפני כו'. טעמא דפטור משבועה שאין ההודאה ממין הטענה הא אם ממין הטענה היא חייב והרי הכא במתני' לא כהודיה ממין הטענה היא בתמיה שהרי אין לה שטר והיא טוענת מאתים והוא [מודה] מנה והוי ממין הטענה ואמאי לא מחייבינן ליה שבועה אם אין לה עדים:

ר' יוחנן אומר אינו נשבע על השאר. דאין העדאת עדים כהודאת פיו:

משנים אוחזין בטלית למד ר' חייא רבה. מהך מתני' למד דיניה דהעדאת עדים מחייבתו שבועה כהודאת פיו דהרי זה שתופס בחציה כמביא עדים שחציה שלו דאנן סהדי דמאי דתפיס דידיה הוא והלה אומר כולה שלי וכופר בכל הוא:

וזה וכו'. וכן חבירו אנן סהדי דמאי דתפיס דידיה הוא וקתני נשבע שאין כולה שלו כלומר שכל א' נשבע שאין לו בה פחות מחציה ואנו מעידין שיש לו בה מקצת ומחייבין לחבירו שבועה על השאר דהיינו החצי שכל אחד מעכב לעצמו אלמא דהעדאת עדים במקצת מחייבו שבועה כהודאת פיו:

ולא שמיע דאמר ר' אילא וכו'. ודחי לה הש''ס האי ראיה דקאמר ממתני' דשנים אוחזין למד דלא היא דהתם שבועה זו לאו משום העדאת עדים היא דהא כי היכי דאנן סהדי להאי אנן סהדי להאי דשניהן מוחזקין לפנינו ומן הדין שיהו חולקין בלא שבועה אלא תקנת חכמים היא שלא יהא אדם תוקף בטלית שעל חבירו כו' כדי לחלק עמו והילכך רמו רבנן שבועה עלייהו כי היכי דלודו אבל הכא למלוה אית ליה סהדי על החמשים וללוה לית ליה סהדי שאינו חייב לו אינך החמשים וכופר בכל בהן מיקרי:

מודה חביבי בשטר. רב קרי ליה לר''ח חביבי שהיה דודו כדאמרינן בעלמא. וכדמפרש ואזיל שאם הוציא שטר על החמשים מודה הוא דאין לו אלא חמשים ואין נשבע על השאר משום דשטר הוי ליה שיעבוד קרקעות וכשם שאין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות כך אין הודאתן מביאה לידי שבועה:

נשמעינה מן הדא רבי יוסי בר בון מביא ראיה מהאי מתניתא דהודאת שיעבוד קרקעות אין מביא לידי שבועה:

כסף סילעין. שטר שכתוב סלעין דאינון ונמחק הסך אין פחות משנים:

מכאן ואילך. אם הם טוענין על היותר מלוה אומר חמש והלוה אומר שלש:

הואיל והודה מן הטענה. שהרי בשלישי מודה הוא דאין במשמעות השטר אלא שנים ישבע:

אין הודאה מן הטענה. כלומר שאינה ממין הטענה מפני שההודאה בקרקעות היא ונהי נמי דשטרא לית ביה משמעות אלא שנים מ''מ כיון שהודה בשלישי הוי ליה כאלו נכתב בשטר והכפירה הוי במטלטלין וש''מ דאין הודאת קרקעות מביאה לידי שבועה:

נשבע על השאר. כדין מודה במקצת הטענה דהעדאת עדים כהודאת פיו דמיא:

ומשני הכא כ''ע מודים שהוא חייב לה מנה. שהרי אין יכול לכפור באותו מנה שהטוען אחר מעשה ב''ד לא אמר כלום ועכ''פ מנה יש לה וכיש לה שטר על מנה דמיא והוי ליה שיעבוד קרקעות והיא תובעת ממנו מנה אחר והמוציא מחבירו עליו הראיה:

טענו מנה. ראובן היה טוען לשמעון מנה וכפר בו הכל והביא ראובן עדים על חמשים והך דר' חייא רבה בריש שנים אוחזין ואיידי דמקשי לקמן למתני' מייתי לה הכא:

הלכה: וּמוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ כול'. מוֹדֵי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאֵין פְּלִיג בְּקַדְמִיתָא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' מודי ר' יהושע. ואין פליג בקדמיתא. דקתני מודה ר' יהושע משמע דפליג ואם הוא פליג בקדמייתא פליג כלומר מה ששנינו בפ''ק משאירסתני וכו' כדפרישית במתני' דהא ע''כ לאו ארישא דהאי מתני' פליג דהשתא התם היא אומרת משארסתני נאנסתי והיא טוענת ברי והבעל שמא ואמר ר' יהושע דהבעל מהימן עד שתביא ראיה לדבריה הכא דברי וברי הוא לכ''ש אלא ודאי אפ''ק קאי:

משנה: 10a מוֹדֶה רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּאָבִיךָ הָֽייְתָה וּלְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נֶאֱמָן שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלְּאָבִיו וְהוּא אוֹמֵר לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ נֶאֱמָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מודה רבי יהושע. בבבלי מפרש דאפירקא קמא קאי אע''ג דגבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע אר''ג ואמר דלא מהימנינן לאשה כמיגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני ולא פסלה נפשה מכהונה מודה הכא באומר שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו שהוא נאמן במיגו דאי בעי אמר שלי היא וטעמא דהתם שור שחוט לפניך שלא מצא לה בתולים והם הסיתוהו לבא לב''ד ואע''פ שיש לה להשיב טענה טובה מזו לא אמרינן מיגו דדילמא איערומי קא מערמא אבל הכא אין שור שחוט לפניך כלומר אם שתק זה לא היו לו עוררים שאין אדם תובעו ואי לא דאמת הוא שלקחה לא היה אומר לו כלום הילכך אמרינן מיגו ובגמרא דהכא מפרשינן לה בענין אחר:

ואם יש עדים כו' אינו נאמן. דאין כאן מיגו:

אֵינוֹ נֶאֱמָן. בְּשֶׁלֹּא אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה. אֲבָל אִם אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה נֶאֱמָן. בִּשֶׁלֹּא מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. אֲבָל אִם מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ אֲפִילוּ (לֹא) אָֽכְלָהּ שְׁנֵי חֲזָקָה [אֵינוֹ] נֶאֱמָן. כְּהָדָא. רְאוּבֵן אוֹכֵל שָׂדֶה בְּחֶזְקַת שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ וְהֵבִיא שִׁמְעוֹן עֵדִים שֶׁמֵּת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. מַפְקִין לָהּ מֵרְאוּבֵן וּמַחֲזִירִין לֵיהּ לְשִׁמְעוֹן. חָזַר רְאוּבֵן וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁלֹּא מֵת אָבִין מִתּוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב. אֲנָא אַפִּיקְתֵּיהּ מֵרְאוּבֵן אֲנָא מַחֲזִיר לֵיהּ לִירְאוּבֵן. רַבָּנִין דְּהָכָא סָֽבְרִין כֵּן. רַבָּנִין דְּתַמָּן אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁיָּצָאת עֵדוּת בְּרוּרָה יָצָאת. כֵּן רַבָּנִן דְּהָכָא אָֽמְרִין. מִשָּׁעָה שֶׁנִּישֵּׂאת בְּעֵדוּת בְּרוּרָה נִישֵּׂאת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מוֹדוּ רַבָּנִן דְּתַמָּן שֶׁאִילּוּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שְׁנַיִם אוֹמְרִים. מֵת אָבִיו מִתּוֹכָהּ. וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים. לֹא מֵת מִתּוֹכָהּ. שֶׁהַשָּׂדֶה בְחֶזְקַת רְאוּבָן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אינו נאמן. הא דקתני במתני' אם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן בשלא אכלה זה שני חזקה אבל אם אכלה שני חזקה נאמן לומר לקחתיה הימנו:

בשלא מת אביו מתוכה. הא דאמרינן אם אכלה שני חזקה נאמן בשאין העדים מעידים אלא שהיתה של אביו של זה ואינם יודעים אם מת מתוכ':

אבל. אם מעידים שמת אביו מתוכה אפילו אכלה שני חזקה לא נאמן גרסינן דמתני' בקטן שהגדיל מיירי כדמוקי לה בבבלי ולא ידע במילי דאבוה כלום ולפיכך חזקתו של זה אינה חזקה. א''נ משום דהוכחש במה שאמר לקחתיה הימנו דהרי העדים מעידים שמת אביו מתוכ':

כהדא. דאמרינן לקמי' דאם יש עדים שמת אביו של שמעון מתוכה כשהיה מוחזק בה אין חזקתו של ראובן כלום:

והביא עדים שלא מת אביו מתוכה. והכחיש עדי שמעון:

אנא אפיקתי' מראובן אנא מחזיר ליה לראובן. דאוקי תרי לבהדי תרי ומחזיר אותה לרשותו של המחזיק שהוציאוה מידו:

רבנן דהכא סברין כן. דלא חיישינן לזילותא דבי דינא:

רבנן דתמן. של בבל פליגי דאמרין בשעה שיצאת מראובן בעדות ברורה יצאת דעדיין לא באו עדי הכחשה שלא מת אביו של שמעון מתוכה והילכך תשאר השדה בחזקת שמעון ולא מהדרינן לה לראובן משום זילותא דבי דינא:

כן רבנן וכו' עד נשאת ל''ג וטעות המדפיס אגב שיטפא דלקמן הוא:

מודו רבנן דתמן שאילו משעה ראשונה. קודם. שהוציאוה מיד ראובן היו שנים אומרים מת אביו כו' שהשדה בחזקת ראובן דאוקי תרי בהדי תרי וארעא בחזקת מרה קיימ' ולא פליגי אלא כשהוציאוה מראובן ע''י עדי שמעון שבאו מתחילה ואיידי דלקמן מקשי מהא נקט לה אע''ג דמילתא דפשיטא היא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source